מחברת לימוד פוקר: איך לתעד יד שאפשר באמת לבדוק

תמר פותחת מחברת ומוצאת משפט חגיגי: “ידעתי שהוא מבלף”. מתחתיו אין עמדה, אין גודל קופה, ואפילו הקלף האחרון חסר. יש רק סימן קריאה גדול. היא מסובבת את המחברת אל אייס, אס הפיק הכחול של HPD ושואלת מה אפשר ללמוד מזה מחר. אייס מגיע עם מחק עצום. תמר משאירה את סימן הקריאה; דווקא את העובדות צריך להוסיף.

תמר היא המורה הבדיונית שלנו. בשיעור הזה נבנה איתה רישום שאדם אחר יכול לקרוא ולשחזר, בלי לשבת לידנו ובלי לנחש למה התכוונו. נרשום עמדה, ערימה אפקטיבית, לוח ופעולות לפי הסדר. נשאיר מקום גלוי למידע חסר, ונפתח את שורת התוצאה רק אחרי שניסחנו שאלה על ההחלטה. אפשר לעבוד במחברת פשוטה. אין צורך בתוכנה.

כל הדמויות, הידיים והמספרים כאן מומצאים לצורכי לימוד למבוגרים. הצ׳יפים הם יחידות תרגול חסרות ערך כספי, ללא קנייה, המרה או פרסים. האיורים מלווים את הסיפור; הנתונים המחייבים מופיעים בטקסט. ששת התרגילים נועדו לבדוק דיוק בקריאה ובתיעוד, ולא להמליץ על פעולה במשחק פעיל.

תמר מעיינת במחברת לימוד פוקר פתוחה, ואייס, אס הפיק הכחול של HPD, נושא מחק גדול כמעט כמוהו.
המחק גדול. את החורים בזיכרון עדיין כדאי להשאיר מסומנים.

קפיצה לנושא: מבנה הדף · עמדה · ערימה אפקטיבית · הלוח · מידע חסר · התוצאה

דף אחד, יד אחת ושאלה שאפשר לענות עליה

הכותרת “יד מעניינת” לא תעזור למצוא אותה בעוד שבוע. עדיף שם שמזכיר מה רצינו לבדוק, למשל “האם ערבבתי בין ערימה התחלתית ליתרה בפלופ?”. מתחתיו מציינים תאריך תרגול, סוג משחק ומספר משתתפים. כאן נשתמש בטקסס הולדם ללא הגבלת סכום ההימור. המילה “יד” מתארת גם חלוקת קלפים שלמה וגם צירוף קלפים, ולכן נשתדל לכתוב במפורש למה הכוונה.

אפשר לחלק את הדף לשדות קבועים. את הנתונים מעתיקים לפני הפרשנות. במקום “הוא הימר חזק” כותבים מי פעל, באיזה שלב וכמה הוסיף. במקום “היה לי הרבה” מציינים מספר ויחידה. כשלא זוכרים, כותבים “לא ידוע”. מחברת שיש בה חוסר מסומן עדיין שימושית; מחברת שהחוסר הושלם בה מהדמיון קשה יותר לתקן.

השדהמה רושמים בו
המסגרתסוג המשחק, מספר המשתתפים והבליינדים
העמדהמיקום הכפתור והעמדות של המשתתפים ביד
הערימותסכומים בתחילת היד, לפני תשלומי החובה
הקלפיםהקלפים הפרטיים והלוח לפי שלבי החשיפה
הפעולותמי פעל, מה עשה ומה היה הסכום הכולל
מה חסרנתון חסר, מקור אפשרי לבדיקה ומגבלת המסקנה
השאלה והתוצאהשאלת לימוד תחילה; תוצאה בשדה נפרד
תבנית קצרה להעתקה למחברת. שדה ריק מקבל הסבר, לא ניחוש.

אין חובה לכתוב סיפור ארוך. אם השאלה היא על גודל הערימה בפלופ, די בפרטים שמאפשרים לחשב אותו ובסימון מה שלא נבדק. תמר משאירה בשוליים מקום לתיקונים. כשמתגלה טעות, היא מוסיפה את הגרסה המתוקנת ואת הסיבה, במקום למחוק כל זכר לחישוב הראשון. כך אפשר לראות איזו טעות חוזרת.

עמדה היא מקום בסדר הפעולות

“ישבתי משמאל לדני” הוא זיכרון נחמד, אבל בלי מיקום הכפתור הוא לא מגדיר עמדה. הכפתור מסמן את עמדת הדילר. ברישום של שולחן עם יותר משני משתתפים, מסמנים גם את הבליינד הקטן ואת הבליינד הגדול. לצורך השיעור נסמן אותם SB ו־BB. אלו תשלומי חובה מעמדות מסוימות, והסכום של הבליינד הגדול ישמש אותנו גם כיחידת מדידה.

לפני הפלופ הפעולה מתחילה במשתתף שמשמאל לבליינד הגדול. אחרי הפלופ מתחילים במשתתף הפעיל הראשון משמאל לכפתור. מי שקיפל כבר אינו חלק מסדר הפעולות בהמשך היד. לכן רושמים גם מי נשאר. המילה “אחרון” מתייחסת למשתתפים הפעילים באותו שלב, ולא רק למיקום הכיסא בתחילת החלוקה.

במחברת נוח לשמור את קיצורי העמדות לצד פירוש בעברית. הכפתור הוא BTN, והעמדה שלפניו היא הקאטאוף, CO. עמדה יחסית מתארת מי פועל אחרי מי ביד המסוימת. אפשר לשבת בקאטאוף ולפעול אחרי הבליינד הגדול, גם כשלא יושבים בכפתור. זה הפרט שתמר מבקשת לראות לפני שמדברים על איכות החלטה.

תרגיל ראשון. בתחילת יד בשולחן של שישה, הקאטאוף מעלה. הכפתור והבליינד הקטן מקפלים, והבליינד הגדול משווה; כל המשתתפים האחרים כבר קיפלו. שני הנותרים אינם באול־אין. מי פועל ראשון בפלופ? מי פועל אחריו? האם נכון לרשום שהקאטאוף “הפך לכפתור”?

פתיחת התשובה לתרגיל הראשון: מיקום וסדר

הבליינד הגדול פועל ראשון בפלופ, והקאטאוף אחריו. נותרו שני משתתפים פעילים, אך הכפתור הפיזי לא עבר לקאטאוף במהלך היד. הרישום המתאים הוא “קאטאוף מול בליינד גדול; קאטאוף פועל אחרון אחרי הפלופ”. זה מתאר את סדר הפעולות בלי לשנות את שמות העמדות.

המצב שבו שניים נשארו מיד שהתחילה בשישה שונה משולחן שהחל את החלוקה עם שני משתתפים בלבד. למחברת הזאת נשמור את המסגרת המקורית. אם משנים אותה באמצע הסיכום, קל לייבא בטעות סדר תשלומים ופעולות ששייך לדוגמה אחרת.

ערימה אפקטיבית תמיד צריכה נקודת זמן

ערימה היא סך ערך הצ׳יפים של משתתף, ולא מספר הדסקיות המונחות לפניו. כשמשווים שני משתתפים, הערימה האפקטיבית היא הקטנה משתי הערימות בנקודת הזמן שבחרנו. היא מתארת את גבול ההתאמה ביניהם. בדוגמאות נמדוד לפני תחילת סבב, כשאין הימור שממתין להשוואה. הסכום העודף של הערימה הגדולה אינו מקבל פתאום ערימה נגדית. ברישום מרובה משתתפים שומרים את כולן; מספר יחיד עלול להסתיר הבדלים בין זוגות.

כדי לבטא ערימה בבליינדים גדולים, מחלקים בסכום הבליינד הגדול של אותה יד. נניח שלתמר יש 7,800 יחידות תרגול, לצד השני 5,100, והבליינד הגדול הוא 200. הערימות הן 7,800 ÷ 200 = 39 BB ו־5,100 ÷ 200 = 25.5 BB. הערימה האפקטיבית בתחילת היד היא לכן 25.5 BB. החצי נשאר בחישוב.

בכל דף קובעים אם המספרים נרשמו לפני תשלומי החובה או אחריהם. כאן ערימת פתיחה נמדדת לפניהם. אם בהמשך מחשבים יתרה, מחסרים את כל מה שכבר הוכנס לקופה, לרבות בליינד ששולם. לא מחסרים אותו שוב אם הוא כבר כלול בסכום הכולל. זו טעות קטנה שנראית תמימה עד שכל שאר הדף מתחיל לזוז.

תרגיל שני. ממשיכים עם ערימות הפתיחה 7,800 ו־5,100. עד תחילת הפלופ כל אחד משני המשתתפים הכניס בסך הכול 600 יחידות, כולל כל בליינד ששילם. הבליינד הגדול עדיין 200. מה נשאר לכל אחד, ומהי הערימה האפקטיבית שנותרה בתחילת הפלופ?

פתיחת התשובה לתרגיל השני: פתיחה לעומת יתרה

לראשון נותרו 7,800 − 600 = 7,200 יחידות. לשני נותרו 5,100 − 600 = 4,500. היתרה האפקטיבית היא 4,500 יחידות, ובבליינדים 4,500 ÷ 200 = 22.5 BB. הערימה האפקטיבית בתחילת היד הייתה 25.5 BB; שני המספרים נכונים כשהתווית מציינת את הזמן.

בדיקת חזרה קצרה עוזרת: 7,200 + 600 = 7,800 וגם 4,500 + 600 = 5,100. אם הרישום אינו חוזר לערימות הפתיחה, בודקים תחילה אם סכום ההעלאה נכתב כתוספת או כסכום כולל. אין טעם לפרש החלטה על בסיס שתי גרסאות סותרות של אותה ערימה.

את הלוח כותבים לפי סדר החשיפה

רישום של כל חמשת קלפי הלוח בשורה אחת מסתיר מה היה ידוע בכל החלטה. בהולדם נחשפים תחילה שלושה קלפים, הפלופ, אחריהם קלף הטרן ולבסוף קלף הריבר. במחברת משאירים לכל שלב מקום משלו. ניתוח החלטה בפלופ נעצר לפני הקלף הבא. אפשר להסתיר את ההמשך בדף מקופל, בדיוק כפי שתמר עושה באיור הסיום.

נכתוב גם דרגה וגם סמל סדרה. מלכה לב ומלכה עלה אינן אותו קלף לצורך תיעוד הלוח. כאן הסימנים הם עלה ♠, לב ♥, יהלום ♦ ותלתן ♣. בעברית “צבע” הוא שם של צירוף בן חמישה קלפים מאותה סדרה; שני סמלים שחורים שונים אינם אותה סדרה. העין אוהבת לקצר. המחברת צריכה להאט אותה מעט.

תרגיל שלישי. הקלפים הפרטיים הם A♠ T♠, והפלופ הוא Q♠ J♠ 7♦. כמה קלפים ידועים לכותב בשלב הזה? האם כבר יש צבע? לאחר מכן נחשף בטרן 2♣. כמה קלפים מתוך חפיסה רגילה של 52 נשארו לא ידועים לכותב כעת?

פתיחת התשובה לתרגיל השלישי: לספור את מה שידוע

בפלופ ידועים חמישה קלפים: שניים פרטיים ושלושה משותפים. ביניהם ארבעה קלפי עלה, ולכן עדיין אין צבע. לאחר חשיפת הטרן ידועים שישה קלפים, ומספר הקלפים שאינם ידועים הוא 52 − 6 = 46. הספירה מתייחסת למידע של הכותב, ואינה אומרת שכל הקלפים האלה מונחים עדיין בערימת החלוקה.

קלפים פרטיים של אחרים וקלפים שנשרפו עשויים להיות לא ידועים גם הם. התרגיל אינו מחשב סיכוי לנצח ואינו טוען שקלף עלה עתידי יספיק לניצחון. הוא בודק רק שהרישום מפריד בין קלפים שנראו לבין מה שעוד לא נחשף.

תמר מחזיקה כרטיסיות ריקות, ואייס העלה בוחן בזכוכית מגדלת רווח בין כרטיסיות על השולחן.
גם זכוכית מגדלת מצוינת לא ממציאה את הנתון החסר.

סכום כולל ותוספת הם שני מספרים שונים

תמר קוראת “העלאה של שש מאות” ושואלת אם הסכום הכולל הפך לשש מאות, או שנוספו שש מאות מעל סכום קודם. שני הניסוחים יכולים להוביל לקופות שונות. כדי לא להשאיר את ההחלטה לעורך העתידי, כותבים “העלה לסכום כולל של” או “הוסיף”. בהשוואה מציינים כמה כבר הוכנס באותו סבב ומה התוספת הדרושה.

גם לקופה מצמידים רגע. “קופה לפני הפעולה” אינה כוללת את ההימור שעוד לא בוצע. “קופה אחרי ההימור” כן כוללת אותו. אם מעתיקים סכום ממקור אחר, מבררים איזו נקודת זמן הוא מציג. בדוגמאות שלנו אין אנטה, עמלה או ניכוי אחר, וכל התשלומים מלאים. אלו הנחות מפורשות של התרגיל.

תרגיל רביעי. הבליינדים הם 100/200. כולם מקפלים עד לקאטאוף, שמעלה לסכום כולל של 600. הכפתור והבליינד הקטן מקפלים; הבליינד הגדול משווה. כמה הוסיף הבליינד הגדול מעבר לתשלום החובה? מה גודל הקופה בתחילת הפלופ, ומה יהיה גודלה אחרי הימור 400 והשוואה 400?

פתיחת התשובה לתרגיל הרביעי: לא לספור פעמיים

הבליינד הגדול כבר שילם 200, ולכן מוסיף 600 − 200 = 400. תרומתו הכוללת היא 600. בתחילת הפלופ הקופה היא 600 + 600 + 100 = 1,300 יחידות. ה־100 של הבליינד הקטן נשארו בקופה אף שקיפל.

אחרי הימור והשוואה של 400 כל אחד, הקופה היא 1,300 + 400 + 400 = 2,100. אפשר לבדוק גם לפי המשתתפים: שניים תרמו 1,000 כל אחד, והבליינד הקטן תרם 100. מתקבל 1,000 + 1,000 + 100 = 2,100. אין תוספת נוספת של הבליינד הגדול, שכבר נכלל בסכום שלו.

לכתוב “לא ידוע” בלי להתנצל

לפעמים נשאר רק צילום חלקי או זיכרון מהיר. זה לא מחייב לזרוק את הדף. מפרידים בין עובדה, הערכה וחוסר. “ראיתי הימור בסכום הזה” היא עובדה שנרשמה; “נדמה לי שהערימה הייתה דומה לשלי” היא הערכה. אם הסכום המדויק לא נשמר, לא נותנים להערכה מראה של מספר מדוד.

לצד כל חוסר כדאי לציין מה הוא מונע לבדוק. אם לא ידוע הבליינד הגדול, אי אפשר להמיר ערימה ליחידות שלו. אם חסרה סדרת קלף, ייתכן שלא ניתן לשחזר אפשרות לצבע. אפשר עדיין לבדוק דברים אחרים, למשל חיבור סכומים שנרשמו במפורש. גבול הבדיקה שייך לרישום עצמו, ולא להערת שוליים שנזכרים בה בסוף.

תרגיל חמישי. במחברת כתוב: “הייתי בכפתור, היו לי 4,000, ראיתי פלופ עם שני קלפים אדומים, והוא הימר בערך חצי קופה”. רשמו ארבע שאלות הבהרה שונות. האם אפשר לחשב מן המשפט את הערימה האפקטיבית בבליינדים גדולים או לשחזר את סכום ההימור המדויק?

פתיחת התשובה לתרגיל החמישי: שאלות לפני מסקנות

אפשר לשאול מה היה הבליינד הגדול; כמה היו בערימת המשתתף שמולנו ובאיזה רגע; מהם שלושת קלפי הפלופ עם הסדרות המדויקות; ומה הייתה הקופה לפני ההימור והסכום שהוכנס. כדאי לברר גם מי עוד נשאר ביד. אלו שאלות נפרדות, ולא בקשה כללית “לזכור טוב יותר”.

אין די נתונים לחישוב המבוקש. המספר 4,000 לבדו אינו קובע ערימה אפקטיבית, ו”בערך חצי” אינו סכום מדויק. אדום יכול להיות לב או יהלום. אם אין מקור שמאפשר להשלים את החסר, שומרים את הדף כתרגיל בזיהוי מידע חסר ומשאירים את החישובים פתוחים.

התוצאה מקבלת שורה משלה

בסוף היד נחשף מידע שלא היה בידינו קודם. קל לחזור לפלופ ולכתוב כאילו כבר ידענו אותו. הטיית תוצאה היא השינוי בשיפוט ההחלטה בעקבות מה שקרה אחריה. מחברת שימושית שומרת את סדר הזמנים: מה היה ידוע, מה הנחנו, איזו פעולה נרשמה, ורק אז מה התגלה. הניצחון או ההפסד אינם מחליפים את השלבים האלה.

אין צורך להתעלם מתוצאות. הן מאפשרות לבדוק חלוקת קופה, לתקן רישום של קלפים ולזהות שאלות חדשות. אבל אם כל יד שהסתיימה בניצחון מקבלת אוטומטית ציון טוב, לא נבדוק את החורים בתיעוד שלה. וגם הפסד בודד אינו מוכיח שהמחשבה שקדמה לו הייתה שגויה. תמר מכסה את השורה התחתונה לפני הקריאה הראשונה.

תרגיל שישי. שני דפי תרגול מציגים מידע זהה עד החלטה מסוימת ואותה פעולה. בדף הראשון ההמשך מסתיים בניצחון, ובשני בהפסד. תלמידה כותבת על הראשון “החלטה נכונה, כי ניצחתי” ועל השני “טעות, כי הפסדתי”. מה צריך לתקן במשפטים, ואיזו שאלה אפשר לשאול לפני שחושפים את הסיום?

פתיחת התשובה לתרגיל השישי: לבדוק את הנימוק

שני המשפטים משתמשים בתוצאה לבדה כהוכחה. לפני החשיפה אפשר לשאול: “אילו נתונים היו ידועים בנקודת ההחלטה, ומה עדיין היה בגדר הנחה?”. בהינתן אותו מידע ואותה פעולה, שינוי ההמשך לבדו אינו סיבה להחליף את הערכת תהליך ההחלטה. גם כאן לא קבענו שהפעולה הייתה טובה; חסר ניתוח שמצדיק זאת.

רישום מתוקן יכול להיות: “זו הפעולה שנבחרה; נרשמו העמדה והערימות, אך ההנחה לגבי היד שמנגד עדיין לא נבדקה. התוצאה נשמרה בנפרד”. אם בסיום התגלה נתון חדש, מוסיפים אותו כמידע מאוחר. לא משתילים אותו בתוך הזיכרון של מה שהיה ידוע מראש.

תמר מכסה חלק ממחברת הלימוד, ואייס העלה מזמין לחזור למדף בעודו מחזיק סימנייה ארוכה במיוחד.
את הסיום אפשר לכסות. הסימנייה של אייס קצת פחות צנועה.

מחברת לימוד פוקר עם ידיים מהאפליקציה: PPPoker, PokerBROS ו-ClubGG

PPPoker, PokerBROS ו-ClubGG שומרות כל יד שהסתיימה, כך שהחומר למחברת לימוד פוקר כבר מוכן אחרי כל סשן. העתיקו מההיסטוריה את העמדה, הערימות וכל פעולה, וכתבו את ההנחות שלכם בשורה נפרדת. השיטה עובדת באותה צורה ליד אחת מפרירול וליד גדולה בשולחן קאש.

מועדוני פוקר בעברית, רייקבק ובונוסים עדכניים נמצאים במדריך אתרי פוקר אונליין לישראלים. האפליקציה הרשמית של PokerBROS זמינה ב-pokerbros.net.

לסגור את המחברת עם בדיקה אחת ברורה

לפני שמסיימים, קוראים את הדף כאילו הגיע ממישהו אחר. האם ברור באיזה שלב נמדדה כל ערימה? האם אפשר לעקוב אחרי הקופה בלי להשלים פעולה? האם קלפי הריבר נשארו מחוץ לניתוח הפלופ? בוחרים תיקון אחד שאפשר לבצע כעת, ושאלה אחת שנותרת פתוחה. עשר ידיים עמומות לא מחליפות יד אחת שאפשר לשחזר.

תמר סוגרת את המחברת, ואייס של HPD מציע סימנייה ארוכה בהרבה מהנדרש. אפשר לחזור איתו אל העמוד הראשי בעברית. לפני המעבר, נסו לשחזר את חישוב הקופה מהתרגיל הרביעי בלי לפתוח את התשובה. אם המספר שונה, חפשו בליינד שנספר פעמיים. לפעמים כל הלימוד של היום מסתתר בדיוק שם.

אייס פותח מחברת נוספת: אם המשחק הוא אומהה, כדאי לכתוב גם אילו שני קלפים פרטיים ואילו שלושה מהלוח נבחרו. מיכל מחכה בשיעור בניית יד באומהה לפי כלל שניים ועוד שלושה, עם שש ידיים שאפשר לבדוק על הנייר.

אייס כבר פתח את הדף הבא: אחרי רישום היד, נסו לקרוא דף מבנה של טורניר. שישה תרגילים בדיוניים מפרידים בין שעון השלבים, הפסקות, ערימה ודמי כניסה.

ב-Natural8 וב-GGPoker הכלי PokerCraft מתעד כל סשן, ומשם אפשר להעתיק ידיים למחברת. השוואה בין אפליקציות הפוקר לפי מכשירים, משחקים וכלים מותרים נמצאת בהשוואת אפליקציות הפוקר.